הסיפור מאחורי הכרטיס
יש חברים שמגיע להם כרטיס ברכה. ויש חברים שמגיע להם הכרטיס הזה. מבחוץ הוא תמים לגמרי: כחול כהה, זיקוקים, והכיתוב Don't get too EXCITED.
ברגע שהם פותחים, מתחילות הגניחות. לא שיר ולא מנגינה, רק גניחות, בלולאה. הם סוגרים את הכרטיס, וזה לא משנה כלום.
אין כפתור כיבוי. הדרך היחידה להשתיק היא לקרוע את הכרטיס ולפרק את הרמקול, ואז מתפוצצים נצנצים מבפנים. עד אז, שלוש שעות ומעלה של הסברים לכל מי שנמצא בסביבה.
שאלות על הכרטיס הזה
מה בדיוק שומעים?
גניחות, בלולאה, בלי מילים ובלי מנגינה. הכרטיס מיועד למבוגרים בלבד ולמי שמבין הומור גס. אין גרסה עדינה.
אפשר לשלוח את זה למקום העבודה שלהם?
אפשר. אנחנו שולחים ישירות לקורבן עם פתק ברכה שאנחנו כותבים. רק קחו בחשבון שאין לכם שליטה על מי עומד לידם ברגע הפתיחה.
כמה זמן זה נמשך, ומה אם הם זורקים אותו לפח?
מנגן ברצף עד שהסוללה נגמרת, בדרך כלל שלוש שעות ומעלה. בפח הוא ממשיך בדיוק אותו דבר. הדרך היחידה להשתיק היא לקרוע ולפרק את הרמקול, ואז מתפוצצים נצנצים.
למה מדד הנודניק 4 ולא 5?
כי הצליל עצמו לא צורם באוזן. הבעיה היא ההקשר: מי נמצא בחדר, ומי שומע דרך הקיר.
